טיפול ביכולת המתיחה של השרירים ובנוקשות המפרקים
- איש המפתח העיקרי לטיפול בנוקשות במפרקים הוא הפיזיותרפיסט. כדאי ללמוד מהפיזיותרפיסט המומחה את אופן ביצוע המתיחות ולבצע אותן בבית מדי בוקר וערב, כשהילד במיטתו, באופן סיסטמטי. חשוב שהמתיחות יהפכו לחלק מהשגרה היומית, למרות שהן עשויות לכאוב ויהיו ילדים שינסו להימנע מכך ככל שיוכלו.
- כדי לבצע מתיחות המסכלות ביעילות את ההתפתחות של נוקשות מפרקית, צריך להכיר טכניקות שונות שהפיזיותרפיסט יראה לכם, כולל מתיחות, שימוש בסדי יישור ובעמידון.
- חשוב לדאוג למתיחות קבועות של הקרסול, הברך והירך ומומלץ לבצע מתיחות גם של הזרועות, במיוחד האצבעות, פרק היד, המרפק והכתף. ניתן לאתר אזורים נוספים בבדיקה אישית.
- אפשר להשתמש בלילה בסדי מנוחה (קרסול-כף רגל) (AFOs or orthoses foot-ankle) כדי לשמור על תנועתיות הקרסול. אלה צריכים להיות עשויים לפי מידה ולא ”מהמדף“. לאחר אובדן יכולת ההליכה, ייתכן שעדיף להשתמש בסדים במשך היום, אך המלצה זו אינה רלוונטית לבנים שיכולים ללכת.
- סדים ארוכים (ברך-קרסול-כף רגל) (KAFOs or orthoses foot-ankle-knee) יכולים להיות מועילים כאשר ההליכה קשה מאוד או בלתי-אפשרית. סדים אלו יכולים לעזור בניסיון לטפל בנוקשות במפרקים, להאריך את יכולת ההליכה ובעקבות זאת, לדחות את תחילת הופעת העקמת. ההתאמה היא אישית ותלויה בגורמים שונים.
- תוכניות עמידה (בעמידון או בכיסא גלגלים ממונע עם יכולת להעמדה) מומלצות לאחר אובדן יכולת ההליכה.
- סדים לידיים במנוחה יכולים להועיל בניסיון למנוע שרירי אצבעות מכופפים, ארוכים ונוקשים.
- ישנם מקרים בהם אפשר לבצע ניתוח כדי להאריך את תקופת ההליכה, אולם גישה זו צריכה להתבצע על בסיס אישי לחלוטין. מידע נוסף על האפשרויות הקיימות ניתן למצוא במסמך העיקרי שפרטיו מופיעים בפרק המבוא.
