בשלב ההליכה מאוחר, הליכה נעשית קשה יותר ויותר וישנן יותר בעיות בטיפוס במדרגות וקימה מהרצפה.
המשך תמיכה ממומחים יהיה הכרחי על מנת לעזור בנושאים של למידה והתנהגות, ואולי תצטרכו עזרה ספציפית על מנת להתייחס לאסטרטגיות התמודדות עם אובדן יכולת ההליכה (ראו טיפול פסיכולוגי).
הדרכה בשיקום תמשיך להתמקד בטווח התנועה ועצמאות(ראו טיפול שיקומי). אם היצרות במפרקים נעשית בעיה גדולה מדי להתערבות פיזיותרפיסטית, אולי תצטרכו לקבל הערכה גם מאורתופד. חשוב לוודא כי ישנם כסאות גלגלים מתאימים עם תמיכה בישיבה על מנת לקדם המשך עצמאות ונוחות.
ניהול מתמשך של הטיפול הסטרואידי חשוב בשלב זה, ביחד עם תשומת לב למשטרים ספציפיים וכמות המינון (ראו טיפול עצבי-שרירי) כמו גם לתופעות הלוואי. חשוב לבצע הערכה פעמיים בשנה על מנת להעריך את החוזק והתפקוד. צריך להמשיך לשים לב לשמירה על המשקל ולקחת בחשבון כל נטייה לעלייה או ירידה במשקל עם התערבות מתאימה במקרה וישנה בעיה(ראו טיפול של הקיבה והמעיים).
מנקודת מבט נשימתית ולבבית (ראו טיפול נשימתי ו-טיפול לבבי) יש עדיין סיכון נמוך לבעיות, אך יש צורך בבדיקות שוטפות של שרירי הלב והנשימה. יש לבצע פעם בשנה אקו-לב ובדיקות אחרות החל מגיל 10. הרופא ימליץ על התערבות אם נצפים שינויים באקו-לב.
Information based on consensus statement (published in January 2010)