טיפול בבליעה

  • בשלבים מאוחרים יותר יכולה חולשה של שרירי הגרון לגרום לבעיות בבליעה, מה שמדגיש ביתר שאת את בעיות התזונה. זה יכול להתפתח באיטיות רבה, כלומר ייתכן ויהיה קושי לאתר את הבעיה.
  • יש צורך בבדיקות קליניות ובצילומי רנטגן של בית הבליעה כאשר יש סימנים קליניים לשאיפת מזון לתוך קנה הנשימה ותנועה ירודה של שרירי הבליעה (הרגשה שהמזון נשאר תקוע בגרון). סימנים אלו כוללים ירידה לא-מכוונת במשקל של %10 או יותר, או עלייה לא-מספקת במשקל אצל ילדים בשלבי גדילה, זמן אכילה ממושך (מעל 30 דקות לארוחה) או עייפות בזמן הארוחה, הזלת ריר מהפה, שיעול או תחושת חנק.
  • דלקת ריאות בגלל כניסת נוזלים לריאות (דלקת ריאות עקב שאיפת נוזלים), ירידה לא-מוסברת בתפקוד הריאות או חום מסיבה לא-ידועה, יכולים להיות סימנים של בעיות בליעה הדורשות בדיקה. 
  • במקרה של בעיות בליעה, יש לערב קלינאי תקשורת שיכין תוכנית טיפולית אישית. המטרה היא לשמור על התפקוד האופטימלי של שרירי הבליעה.
  • יש להציע אפשרות של הכנסת צינור לקיבה במידה והמאמצים לשמור על המשקל ועל שתיית נוזלים דרך הפה, אינם עוזרים. יש לדון בפרוטרוט על הסיכונים והיתרונות האפשריים של התהליך. אפשר ליצור פתח בקיבה באמצעות אנדוסקופיה או ניתוח פתוח, תוך התחשבות באפשרויות ההרדמה וההעדפה האישית או המשפחתית. צינור האכלה המוכנס בזמן הנכון יכול להפיג חלק גדול מהלחץ הנובע מהמאמצים לאכול במידה מספקת. במידה ושרירי הבליעה תקינים, צינור ההאכלה לא ימנע מהנער לאכול כרצונו, אלא לא יהיה צורך להסתמך על הארוחות הקבועות על מנת לצרוך את הקלוריות או את מרכיבי התזונה החיוניים האחרים, כך שיוכל ליהנות יותר מהמזון. 

Information based on consensus statement (published in January 2010)