תופעות הלוואי של הסטרואידים: מעקב והתערבות מומלצים

בטבלה זו מצוינות כמה מתופעות הלוואי ארוכות הטווח הנפוצות במקרה של מינונים גבוהים של סטרואידים הניתנים לילדים שנמצאים בתקופת הגדילה. חשוב לציין כי לאנשים שונים יהיו תגובות שונות לסטרואידים. המפתח לטיפול מוצלח בסטרואידים הוא להיות מודע לתופעות הלוואי האפשריות ולפעול על מנת למנוע או להפחית אותן ככל האפשר. הקטנת מינון הסטרואידים נחוצה אם תופעות הלוואי לא ניתנות לשליטה או בלתי נסבלות. אם צעד זה אינו מביא להצלחה, יש להפחית עוד יותר את המינון או לשנות את פרוטוקול המינון לפני שמפסיקים את הטיפול בכלל. 

• תופעות הלוואי של הסטרואידים
• הערות ומעקב מומלצים
• נקודות למחשבה ולדיון עם הרופא

• עליה במשקל והשמנת-יתר כללית וקוסמטית
• כל המשפחות צריכות לקבל ייעוץ תזונתי לפני תחילת פרוטוקול הסטרואידים. יש להזהיר מראש שסטרואידים מגבירים את התיאבון.
• חשוב שכל המשפחה תדאג לתזונה נכונה כדי למנוע עלייה מוגזמת במשקל. קבלו ייעוץ למשפחה כולה בעניין דיאטה ותזונה.

• תווי פנים רחבים (מראה של ”פני ירח“)
• פנים ולחיים מלאות, תופעה שגוברת עם חלוף הזמן.
• מעקב קפדני אחרי הדיאטה והגבלת השימוש בסוכר ומלח יעזרו למנוע עלייה במשקל ויכולים למזער את התעגלות הפנים.

• צמיחה עודפת של שיער על הגוף (hirsutism)
• בדיקה קלינית.
• בדרך כלל אין זה מספיק חמור על מנת להביא לשינוי בתרופה.

• אקנה, גזזת, יבלות
• נראה יותר אצל בני העשרה.
• טיפולים ספציפיים (מרשם מקומי). אין למהר לשנות את משטר הסטרואידים אלא אם יש מצוקה רגשית.

• עיכוב בצמיחה
• עקבו אחר הגובה כל 6 חודשים כחלק מהטיפול הכללי (גובהם של הילדים החולים בדושן נוטה להיות נמוך גם ללא טיפול בסטרואידים).
• שאלו את בנכם אם הוא מודאג מקומתו הנמוכה. אם כן, שאלו את הרופא אם הוא זקוק לבדיקה הורמונאלית.

• עיכוב בבגרות הגופנית
• יש לעקוב אחרי ההתפתחות. בדקו אם יש היסטוריה משפחתית של עיכוב בבשלות המינית.
• עודדו דיון על נושא ההתבגרות. שאלו את בנכם אם הוא מודאג בגלל עיכוב כלשהו.
  שוחחו עם הרופא על בדיקה הורמונאלית אם אתם או בנכם מודאגים.

• שינויים התנהגותיים שליליים
  (מידע נוסף על נושא ההתנהגות תוכלו למצוא כאן)
• יש לזהות כל מצב-רוח, טמפרמנט או סוגיות של הפרעת קשב וריכוז שכבר קיימים. היו מודעים לכך שאלו מחמירים לעתים קרובות, באופן זמני, בששת השבועות הראשונים לטיפול בסטרואידים.
• שקלו אם יש לטפל קודם כל בבעיות הקיימות לפני תחילת הטיפול בסטרואידים, לדוגמא קבלת ייעוץ או תרופה עבור הפרעת הקשב והריכוז.
  מתן התרופה בשעה מאוחרת יותר של היום יכול לעזור – יש לדון על כך עם הרופא, אשר גם יכול לתת הפניה למומחה לבריאות התנהגותית.

• דיכוי המערכת החיסונית/האדרנלין
• היו מודעים לסיכון של דלקת חמורה ולצורך לטפל מיד בדלקות קטנות.
  הודיעו לכל הצוות הרפואי שהילד מקבל סטרואידים, והחזיקו כרטיס אזהרה לגבי הסטרואידים.
  וודאו שאין הפסקה פתאומית בנטילת סטרואידים.
  חשוב מאוד שמטופל בסטרואידים לא ידלג על מנה למשך יותר מ- 24 שעות לכל היותר, במיוחד אם הוא אינו חש בטוב.
• דאגו לחיסון מפני אבעבועות רוח לפני תחילת הטיפול בסטרואידים. אם זה לא נעשה, היוועצו עם הרופא במידה והילד היה במגע עם המחלה.
  אם יש בעיה אזורית של שחפת, ייתכן שיהיה צורך בפיקוח מיוחד.
  שאלו את הרופא כיצד לפעול במקרה של הפסקה בנטילת סטרואידים, למשל במעבר לפרדניזון כאשר דפלזקורט אינו זמין זמנית, או שאלו כיצד לקבל זריקת קורטיזון בזמן מחלה או צום.
  שאלו לגבי ההזרקה (IV) של במתילפרדניסולון (methylprednisolone) ב ”מינון גבוה“ (dose stress) במקרה של ניתוח או מחלה חמורה.
  תנו סטרואידים בזריקה במקרה של צום.

• יתר לחץ דם
• בדקו את לחץ הדם (BP) בכל ביקור במרפאה.
• כאשר לחץ הדם גבוה, הפחתת השימוש במלח וירידה במשקל יכולים להיות הצעדים המועילים הראשונים.
  במידה וזה לא מועיל, יצטרך הרופא לשקול מתן תרופת ACE או תרופה של חוסם-בטא.

• אי-סבילות לגלוקוז
• עשו בדיקת שתן להימצאות גלוקוז בעזרת מקלון-בדיקה בביקורים במרפאה.
  שאלו שאלות במקרה של הגדלת כמות השתן או התגברות תחושת הצמא.
• ייתכן שיהיה צורך בבדיקות דם אם בדיקות השתן חיוביות ומצביעות על בעיה כלשהי.

• דלקת הקיבה / ריפלוקס דרך הוושט
• שימו לב לתופעות של ריפלוקס (צרבת).
• הימנעו ממתן תרופות אנטי-דלקתיות (NSAIDs) כמו אספירין, איבופרופן, נפרוקסן.
  ניתן להשתמש בתרופות ובנוגדי חומצה כאשר יש תסמינים.

• כיב קיבה
• דווחו על תסמינים של כאבי קיבה, מאחר שהם יכולים לאותת על נזק לציפוי הפנימי של הקיבה.
  ניתן לבדוק את הצואה להימצאות דם אם יש אנמיה או היסטוריה מחשידה.
• הימנעו ממתן תרופות אנטי-דלקתיות (NSAIDs) כמו אספירין, איבופרופן, נפרוקסן.
  ניתן להשתמש בתרופות ובנוגדי חומצה כאשר יש תסמינים.
  היוועצו עם מומחה בתחום הגסטרו.

• קטרקט
• בצעו בדיקת עיניים שנתית.
• שקלו לעבור מ-דפלזקורט לפרדניזון במקרה של היווצרות קטרקט שמפריע לראייה.
  היוועצו עם רופא עיניים. יש לטפל בקטרקט רק אם הוא מפריע לראייה.

• בריחת סידן מהעצמות והגדלת הסיכון לשבר בעצמות הארוכות ובחוליות (אוסטויפורוזיס)
• יש לעקוב בקפידה אחרי ההיסטוריה של שברים.
  בדקו כל שנה את צפיפות העצם במכונת DEXA המותאמת לילדים.
  בדקו כל שנה את רמת ויטמין D בדם (עדיף בסוף החורף) ותנו תוסף D3 אם הרמה נמוכה.
  דיאטנית תעריך את צריכת הסידן והוויטמין D.
• ייתכן שיש צורך בתוספי ויטמין D וסידן בהתאם לרמתם בדם. בדקו את רמת הוויטמין D והסידן שוב כעבור 3 חודשים מתחילת הנטילה.
  מומלץ להתייעץ בנושא עם דיאטנית.
  פעילויות הקשורות בנשיאת-משקל עשויות לסייע.

• שתן המכיל חומרי פירוק של השרירים (myoglobinuria). (צבעו של השתן דומה בצבעו לקוקה-קולה כיוון שהוא מכיל חומרי פירוק של חלבוני השרירים. יש לבדוק זאת במעבדה של בית חולים)
• שאלו לגבי צבע לא-רגיל של השתן אחרי אמונים גופניים – בדיקת שתן.
• הימנעו מאמונים מאמצים מדי או יוצאי דופן, כמו ריצה במדרון או קפיצה על טרמפולינה.
  במידה ומופיע שתן בצבע חום-שחור יש לפנות מיד לחדר מיון.

Information based on consensus statement (published in January 2010)